גלישת גלים שיקומית לעיבוד של חוויות טראומה מאת ישראל אלטמן

"הים הוא התרופה שלי" – המשפט הזה שמעתי מאיציק סעידיאן כמו גם ממאות אנשים אחרים שמצאו בשיט, בצלילה או בגלישת גלים מזור לחלקים פגועים בנפשם. את איציק פגשתי בפעם האחרונה ביום שישי, שלושה ימים האסון הטרגי, הגיע עד 5:30 בבוקר לקבוצת הגלישה "ימטוב", קבוצת גלישה שיקומית מתחברת עם טראומה צבאית לפני שבה אני יזם ושותף – עם סלט פירות שהוא הכין, מוכן לגלישת זריחה. בשנתיים, איציק נשען על הקבוצה ככל יכולתו, והזין את עצמו מחוויות בגלישת הגלים – ומאמר זה מוקדש לו ולחבריו לקבוצה, הכואבים והמתגעגעים לגלוש יחד.במאמר אתאר את גלישת הגלים ככלי שיקומי טיפול מבצעים המתמודדים עם חוויות מורכבות מהשירות הצבאי. אפתח ברעיונות יסודיים העומדים מאחורי גלית הגלים, ממשיך בפירוט המרכיבים ואצלם גלישת הגלים השיקומית תורמת להתמודדות עם חוויות שירות ועם טראומה, ועיבודן. אסיים במכתב אישי לאיציק ובקריאת המשך לחבריו בתוכנית "ימטוב". 

המרחב הכחול, גלישת גלים והשפעתם החיובית

התפיסה שלפיה הים היא מקור לבריאות נפשית לעדנה הן מצד הציבור והן במחקרים עדכניים הקוראים להרחבת השהייה ליד הים, מה זה מקנה רוגע, ויסות רגשי, רווחה נפשית, אושר ושיפור גם במדדים בין-אישים Beckmann et al 2019). Gascon et al 2017). חשיבותו של לבריאות הנפש נחקרה גם בקשר לנגיף הקורונה בניו זילנד, שם דו"ח על פגיעה בבריאותם הנפש של הנחקרים בשל צמצום אפשרות לעסוק בספורט ימי בתקופות של סגרים (Wheaton et al 2021). "סביבה משחזרת" המשחררת את הקשב מגירויים עירוניים מהירים וחדים (קפלן 1995) ומאפשרת הפוגה בחיק הטבע. גולשי גלים מתארים חיבור של אחדות, מופלא לרגע, כוח עצום חסר גבולות, משהו המזכיר את מטאפורת האוקיינית כשחרור וחופש (Ackerman 2017). זו "הקתדרלה של הנפש" כפי שקורא לה אנדרסון אנדרסון 2013)).

גלישת הגלים היא ספורט, ריקוד בין הגלים, פעילות פנאי של גוף־נפש ואורח חיים המאחד מיליונים רבים של גולשים בעולם, וכ-40 אלף גולשים בישראל לבדה. גלישת הגלים נותרה מזה פעילות פשוטה ללמידה, בעלות נמוכה ובמאפיינים דומים אלפי שנים. כיום, איכות הציוד וההדרכה מאפשרים לכל גולש לצבור חוויית הצלחה מהירה, ממש מהשיעור הראשון. זהו אחד מסודות הגלישה – צבירת חוויות הצלחה מהירות המזינות את הדחף להמשיך לבוא לים, ולהמשיך לצבור ועוד הצלחות בגלישה.גולשי הגלים מתארים חוויה חושית מלאת השראה: חוש ש"העולם עומד מלכת", יראת כבוד ותחושת רוחנית ממש. תחושות אלוות מתחילות עוד בבית או ביום שלפני היציאה לים, מה שהגלישה מתחילה בציפייה לגלים ובהכנה העצמית של שינה, תזונה, הגנה מהשמש, התאמה ללבוש וביצוע חימום, כך שמיומנות של שימור עצמי ומוכנות למפגש עם הטבע מתרחשים עוד הרבה קודם להתקשר לים. עוד את הייחוד ואת האופי של גלישת הגלים אציג שתי תפיסות המבוטאות בשני "משפטי חוף" של גולשי גלים:א.  גלוש לפי אפשרי רגע לעוצמת הים באותו : גולשים מנוסים יאמרו שאימון גלישה הוא בה תמידלימה בין היכולות המעשיות של הגולש במצב הים באותו יום. על הגולשים לדעת את האפשרויות, את עוצמת הים המתאימה להם, את גובה הגלים כמו גם את משך סשן הגלישה הנכון להם. אלו מרכיבים של מודעות עצמית בעקבות ביטוי בכל גלישה.ב.  "הגולש הכי טוב בים הוא זה שיצא הכי שמח" : אמרת חוף זו מתארת את האופי של הגולשים, ואת פשטות ההנאה. על פי תפיסה רווחת זו, השמחה היא מהות הגלישה. 

גלישת גלים טיפולית בהקשר של טראומה צבאית

גלישת הגלים דתית (תרפיה בגלישה) החלה להתפתח בשנות התשעים של המאה הקודמת, במטרה כלי להיות לחיזוק גופני, נפשי וחברתי. הגלישה דתית בתהליכי הבשלה בארץ ובעולם, ומאפשרת שילוב של מושגים כמו חופש ובחירה אל תוך תהליכי שיטות והשיקום. כיום פועלים בישראל מאות גולשי גלים קבועים בהקשר הרחב של טיפול בפוסט־טראומה ביטחונית. אנשים רבים מוצאים את השקט שלהם בגלים והטמיעו את גלישת הגלים בשגרת יומם.'רסותפיה (2020) בדקו את התרומה של גלישת הגלים דתיים בהקשר של פוסט טראומה ודיכאון, ומצאו תרומה בארבע מדדים עיקריים: רווחה נפשית, תמיכה חברתית, הערכה עצמית וויסות . אשען על תפיסה זו ובחלק הבא של המאמר אתאר את המרכיבים המרכזיים בגלישת הגלים המסייעים בהתמודדות עם טראומה, לפי פיפיס חלוקה של מרכיב גופני, קוגניטיבי, רגשי ובין-אישי. אשען בעיקר על ניסיוני תוכניות מובנות של גלישת גלים שבהן אני שותף ("ימטוב", "חבל זוג"), המתוכננות לעיבוד של חוויות מורכבות מהשירות הצבאי. 

המרכיב הגופני בגלישת הגלים בעיבוד של חוויות טראומה מבצעיות

א.  מודעות ושליטה בגוף : גלישת הגלים מפעילה באופן מלא ומודע את כלל הגוף, ללא צורך בכושר גופני יוצא דופן. משלב חימום על החוף - מתיחות, ריצה קלה ונשימות, סריקת גוף - כולן חשובות צריך להתאים את מערכת היציבה, השרירים, הנשימה והדופק לאתגרים שהביאו באותו יום. ההקשבה לגוף היא חיונית לצורך בטיחות והן לצורך למידה והנאה – כך שגולשי הגלים נמצאים בקשר ישיר עם הגוף, נמצאים "בשליטה". מרכיבים אלה שליטה ומודעות לגוף הם בין נכסים משמעותיים של מפגשים, ואותם נקבל בגלישת הגלים ממש מהגל הראשון.במחקרים על הקשר בין גלישת גלים לפוסט־טראומה בולט החיבור האתגר שבגלישה לשחזור ולחיזוק הזהות התפקודית של שנפגעי גוף־נפש באירוע טראומטי. במחקרים בולט לגוף מסייעים לתחושת השליטה בגוף בקרב נפגעי טראומה (2020 Marshall ,2017 Caddick).ב.  יכולת ויסות בין הגלים – שליטה בטווח העוררות הגופנית: גלישת הגלים ממשית מלמדת כל של ויסות: "הרגשתי אדרנלין מטורף בגלישה היום" או "ישבתי על הגלשן, הנעתי הלוך וחזור את הידיים במים וזה הרגיע אותי", הן אמירות שכיחות בקרב הגולשים. קאדיק (Caddick 2014) מתאר כיצד החושים של גולשי גלים החיובים מפוסט־טראומה נחים מהגירויים שיש ביבשה (רעש, צפיפות, ריחות) ומופעלים באמצעות גירויים כמו אוויר נקי, ריח, רחש הים והתנועה שלו. הוא מצטט נפגעי טראומה שאמרו למשל ש"הגל שוטף מהגוף את הצרות".

זהות הפוסט טראומטית נחה בים, ומתאפשרת הפעלה מווסתת של מערכת העצבים. קאדיק מצביע על דברי קשיבות שיש בגלישת הגלים באופן הפשוט והישיר ביותר. הוא מתארניים כיצד ריח הים, מליחות המים ותנועת הגלים מגרים את הניהול החושית ומחברים בין הגולש לגוף שלו/ה, תוך שגירויים גופניים אחרים נדחקים הצידה. מטפלים בטראומה מכירים את הערוץ החושי המאפשר פורקן של מתחים ועבודה על "מערכת עיבוד מידע"; בגלישת הגלים כללית החושית עובדת ומאפשרת לנו ערוצי עבודה ייחודיים.ג.  תנועה נגד תקיעות : עובר ממצב "תקוע" מצב "יוזם או מגיב" מתורגלת במצבי הגלישה, ובמעברים בין המצבים. כך למשל המעבר מהחוף והתנועה תוך הים, המעבר בין ישיבה־שכיבה לעמידה, צבירת מהירות, ותנועה־ריקוד על הגל עצמו. מעברים מוחשיים רלוונטיים בטיפול בטראומה אלו הם מהווים מענה התנהגותי של תעשייה במקום הימנעות.הצורך להגיב גופנית לגירוי הגלים ולמצבים המשתנים בים שובר מחשבות מעגליות (מחשבות בלופ). גולשי גלים שנתקעו, קפאו או נסחפו בכל עיבוד של סשן גלישה להתבונן על המקומות שביניהם נתקעים, נסחפים או לא מגיבים וכן במצבים אנחנו חוברים לקצב של הטבע, ויוצאים ממצב של הימנעות דרך התנהגות ותנועה פיזית פשוטות מדי.ד.  התמסרות וקבלה : הטבילה והכניסה למים הן שלב שבו הגוף נטף במי הים, המקביל להשתקעות (טבילה) בתוך חוויה. גודק ופרימן Godek, Freeman 2020)) מצביעים על כך שעם הכניסה למים קצב הלב והנשימות מואטות (אפקט הצלילה). ישנות התמסרות גופנית מלאה לתהליך – התמסרות המהווה כר קלה לעבודה טיפולית בהקשר של ויסות של לחץ וחרדה כפי שעולה אצל וולטר (2020, 2019). קאדיק (2017 Caddick) מצטט משתתף ש: "רק אחרי שאתה שש לעצמך להרגיש את עוצמת הים ולא לפחד ממנו אתה יכול ליהנות מהחוויה".בנוסף, תמה זו של התמסרות מלאה לחוויה הגופנית מאפשרת שיח על קבלה של מצבים שונים בחיים, מצבים בטוחים שיש לנו אנחנו מתמסרים לקשר ולמגע בין-אישי כמו שמתרחשים. 

המרכיב הגניטיבי בגלישת הגלים

גלישת הגלים מפעילה תהליכי הערכה, קריאת מצבים ושליפת תגובות מהזיכרון לאורך כל סשן הגלישה. לדוגמה:א.  להיות בכאן ובעכשיו : הגלישה מתקיימת "כאן ועכשיו", תפיסות של FLOW או אמירות של "להיות ברגע" מבטאות איך מחשבות חודרניות הופכות להיות תהליכי הערכה של גובה, צורת שיטות הגל, צורת השבירה שלו כמו גם ערנות במרחב של גולשים אחרים. המרכיב של כאן ועכשיו היא אחת מהשפעות גלישת הגלים, למשל באמירה "הגל שוטף ממני את הטרא". הגלים מזמינים אני מתרכז, לבחור גל מתאים, להוציא מחשבות טורדניות או תיירות ולהמירן בתהליכי הערכה של הגלים ומרחב הגלישה בכאן ועכשיו. נמצא כי לפחות 60% מהזמן ומה מרחק שגולשים עוברים בכל סשן. גלישה נעשה בהמתנה או בחתירה להתמקמות. רק כ-8% ממשך סשן הגלישה הוא על הגל (2011, פארלי). כלומר, מתוך כ-100 דקות גלישה, רק 8 יהיו בתנועה על הגל. מכאן ניתן להבין כי המעבר בין מצב של בהייה בגליאופק מצב של ריקוד על הגל מאפשר לנו לתרגל הפניית קשב, קרקוע, ושליטה בעוררות במצבים שבבים. רגע אנו מתבוננים הרחק ומחפשים את הגל הבא, וברגע אחר הקשב מועבר פנימה במיקרו־שניות. ממצב של בהייה וקשב מופשט לאותן מיקרו־שניות של ריכוז מלא, שבהן נדמה עולם עומד מלכת בהילוך שהאיטי של רכיבה על הגל.חוקר שבחן אנשים שגלישת הגלים שזורה באורח חייהם היומיומי הדגיש כי קשב והערכת סיכונים קשורים לתפיסת הגל ותחושת ניתוק מנטלי, הנאה, הפוגה. קשורות מתנות ההמתנה בגלים Nerothin 2017)). מעברי קשב אלו יכולים להיות כלי טיפול בהתערבות עם PTSD למידה של מצבים אלה, תרגול הפניית קשב, ניתוק או חיבור מנטליים ותרגול קרקוע, כמו גם הכרה במצבים הקוגניטיביים של המופעלים בהתקף חרדה וזעם למשל. האישית היא דפוס קוגניטיבי כוללני העוטף את כלל התהליכים הקוגניטיביים של גולשי הגלים. זו הערכה מתמדת של שלי כגולש גלים אל מול אתגרי הים באותו יום, ובאותו סשן. הערכה זוה מלמידה, ממשוב מאחרים, מהדרכה ובעיקר משליפה מהזיכרון של חוויות קודמות ותמונות דומות של גל וים.

ב.  "למידה יבשה" : גלישת הגלים מתאפשרת "למידה יבשה" כמו גם הכשרה תיאורטית: רכישת ידע, הרחבת אופקים, תרגול למידה וזיכרון בתחום העניין. כך למשל חיברנו במפגשי למידה פרונטליים ובקורס עוזרי מדריך, מצבים קוגניטיביים של סקרנות, יצירה, מודעות, חשיבה וקשיבות – שאותם אנו מטמיעים מהגלישה לחיי היום יום. 

המרכיב הרגשי

נפגעי טראומה מעידים פעמים רבות על כהות חושים, ניתוק רגשי וצמצום המרחב הרגשי. לעומת זאת, חוית הגלישה מספקת מנעד רגשי עצום. הנעה והנאה, מתח בין שלווה לרוגע, מתח לקראת הגל כולל מגוון של רגשות בסיסיים כמו פחד מהים, פליאה על עוצמתו ושמחה על החיבור אליו. בנוסף, גולשי הגלים של מאות אנשים במגוון מצבים רגשיים כמו בהלה, איבוד ולקיחת שליטה, חששות, תסכול, הכלה, אכזבה, הצלחה, ייאוש ומסוגלות.בעבודה שיקומית נרחיב את התיאור המנעד התי, נראה במים ובשיחת העיבוד בחוף את טווח ההרגשות שהוא ועד, רגשות של שפל לרגשות של גאות – ובחזרה. אפשר, בעזרת חווית הגלישה, ישחוזרו רגשות נעימים וחיוביים ואף יעלו רגשות שזמן ממושך לא קיבלו ביטוי, כמו למשל רגשות הקשורים למימוש עצמי ולתחושת חיוניות וחיים. כן כן, גלישת גלים היא הנאה, לגמרי כיף. רווחה נפשית והנאה לא זוכות לצערי להפנמה בממסד השיקומי בארץ. פתולוגיות כמו דיכאון וצמצום חושים דומיננטיים יותר בשיח השיקומי. מאידך גיסא, בארה"ב, שם אחוז ההתאבדויות של אנשי צבא לשעבר עם PTSD הוא גבוה, הממסד השיקומי מרכז מאמצים סביב מרכיבי רווחה נפשית, הדוניזם או הנאה, המאפשרים פעמים רבות לעבור היום בשלום, הם הדרך לצבירת הצלחות שיקומיות וניהול השגרה.ראסל (רוסל). , 2016) הראה דוגמה חיובית של מחנה בן ימים של גלישת גלים על יכולת עצמית והתמודדות עם דיכאון בקרב 113 פוסט טראומתיים בוגרי שירות בצבא ארה"ב. ראסל דיווח על ירידה בתחושת הלחץ, במתח ובעס, וכן תחושת רוגע וירידה בתוקפנות. לדעתו, עוצמת החוויה יכולה להוות תחליף לתרופות פסיכיאטריות.באחדים העדכניים והמרתקים שנעשו מטעם משרד ההגנה האמריקאי, בחנה וולטר (Walter et all 2019) כמה תוכניות גלישה טיפולית עבור נפגעי PTSD, כאשר המרכזית שבהן כללית שמונה שבועות בתנאי מחנה רפואי-צבאי שעדיין. , ומצאה שיפור מובהק במדדי הדיכאון ואפקט חיובי של גלישת הגלים. שיפור כזה איפשר לחלק מהמשתתפים לחזור לשירות צבאי פעיל. 

המרכיב הבין־אישי

המצבים החברתיים שבגלישת גלים מותאמים מצבים שעולים בטיפול בנפגעי טראומה. כך למשל, גולש צריך לתת אמון בגולש אחר כדי למנוע התנגבות ואף חבלה פיזית בשוגג, או אמון ב"אתיקה של הגלישה" ובקריאת המצב הבין-אישי בים. . זוהי תקשורת אפשרית ונוחה גם בהקשר של טראומה: "בלי חפירות", בשיח קונקרטי שבו כולם שווים בפני הגלים. תקשורת קצרה וייעודית זו, יחד עם תפיסת עולם של וייב טוב, מאפשרת תרגול מחדש בקבלת ובנתינת משוב חיובית, וגם יכולה לקבל ולתת נקודות לשיפור על הגלישה במקום להירתע מהדדיות שכזו.קאדיק (Caddick 2014, 2017) מתאר איך בגלישת גלים מתחבא סיפור קולקטיבי לידי ביטוי למשל בלשון רבים כמו: "נכנסנו לים והתמודדנו". זאת, הגלישה מתאימה לעיני הקבוצה, ללא סטיגמה, ללא שיפוטיות, ומכאן מגיעות שיתוף גם של שירותי חוויית הטראומטית: "סוף סוף מבינים אותי ועוד". רוברט ושותפיו (2020) נמצא אצל לוחמים עם פוסט טראומה, שילוב של אדם משמעותי אחר בפעילות ספורט תגדיל את עוצמת ואת משך ההשפעה החיובית של הספורט יותר מאשר ספורט יחידני. למעשה היא שפרגון או שיח הדדי על התמודדות בים מגדילים מיידית את ההשפעה החיובית. זאת ועוד, חברים רואים מי מהם חושש מהים, עיסוק/ה באירועי חיים בתוך תנאי תנאי אופייני לעולם הטראומה, הם יידעו להעביר במסרים פשוטים וברורים, מים, שיח מעודד, תומך ומקבל. ראסל נותן משקל רב לתחושת החברות הנוצרת בגלישה, ומשווה אותה לחברות של אחווה שבין לוחמים.בתוכנית שיקומית באמצעות גלישת אנו מתמזגים כלל הגולשים, ללא תווית, ללא כותרת של נכות או לוגו של עמותה משהו. כמו כולם. עיבוד של מפגשים אלו יכולים לנו למידה חשובה גם בטיפול. ריבוי המפגשים במים עם גולשים מהקהל הרחב ולא רק מקבוצת ייחוס טיפולית הם מתנה שיקומית שבה המשוב מגולשים אחרים מחזק את תחושת הזרימה, ובכך משיגים יעד של ביטול סטיגמות או הערכה שלילית של אדם כלפי מקומו.

המפגש עם גולשים גורם לקבוצה התומכת כולל חששות, למשל מהתפרצות של זאמים ללא שליטה או חשש מעצמי למול גולשים אחרים, דבר שעשוי להיות ממש כמו בחיים התעסוקתיים. כל ההתמקמות במים באזור הגלים הטובים יוצר חלק דינמי ועשיר בהתער שלגביו אנושואלים, בשיחת המשוב על יציאה מהבית ויכולות שילוב.גלישת גלים מעניינות תוך כדי שילוב חברתי יחס, גם עניינים מדעיים שיקומיים אחרים כמו למשל קבוצה טיפולית במרכז שיקומי או קבוצה טיפולית בשטח. סשן הגלישה הוא למעשה תרגול של שילוב חברתי המאפשר דיון בקבוצה על סטיגמה, קבלה והכרה חברתית.השילוב מתקיים בקו הגלים (קו), שבו אי אפשר להבחין בין גולש עם חוית טראומטית לגולש אחר שירות. שילוב, השילוב החברתי נעשה בחוף, במועדון הגלישה ובזהות החברתית כגולש/ת. קאדיק מצא כי היעדר של שילוב חברתי וקיום של קבוצות הומוגניות של אנשים עם PTSD בתוכניות של גלישת גלים טיפול יכול להדגיש תמות של התכנסות והשתבללות, ועשוי להוביל לשיח חברתי חזרתי של פציעה ואובדן. זו אחת הסיבות שבמודל "ימטוב" וידאנו שהעיבוד והשילוב יהיו מובנים בתוכנית לשיחות על הים, על ידי מגוון של אנשים, ממגוון דעות ועמדות בחיים, ואף אירוח של גולשים אחרים. 

סיכום שלנו מילים לאיציק

הינה דברים שכתבתי לאיציק, שדרכם ניתן לראות את התרומאית לגלישת הגלים על חייו, כמו עוד כמה קבוצות חברים:"היה לו את ימטוב רק פעם בשבוע" – זו אמירה של חבר מהקבוצה של איציק, המסייעת לי בעיבוד הזעזוע והעצב העמוק. נפגשנו קצת יותר משנים כבר, בכל יום שישי (כמעט...), בדבקות – תחת מטר ענני החורפים וגם בין מדוזות ובשמש הקיץ, וכשבאה הקורונה – גם מעליה, איציק, גלשת באחריות. שמצה כל סשן, איציק שלנו שבכל סשן נטען בזהות חדשה והכי אותנטית של איש ים. הרגשתי שנולדת פה בים, או שלפחות ביטאת מחדש חלקים מהזהות שלך, כמו השאיפה להצלחה, הרצון לשילוב, חיות, חיוניות, ומוטיבציה שכל כך בוהקת בין הגלים. תכל'ס, איציק שלנו נהיה חלק מהים ממש, דוגמן גלים מהז'ורנל, אדם הולם אותו בול.איציק שלנו מעביר דרך גלישה שיעור בפריקת אנרגיית שלילית, שיעור בוויסות, הקשבה, לימוד ושיפור, צובר הצלחות וגלים. איציק הגולש שלנו מיטיב ומבקש ללמוד, מקבל על עצמו הוראות, סמכות, שואב ידע, מתקדם, לומד בים ולומד בכיתה, קונה ומחליף גלשנים במודעות ובתכנון, תמיד בים בהתחשבות. על הגלשן. לשתוק. למסור ליקום בשיבה על הגלשן. הכי מיינדפולנס שיש. איציק מראה לך איך לשלב שקט ובהייה באופק וגם חתירה בכל המרץ לגל הבא, זהו גבר שמנצל כל דקה של סשן הגלישה. איציק שלנו גולש בחברותא. אתה לגמרי איש של אנשים, צובר חברים, מקסים את כולם, מדבר פתוח, גולש פתוח. איציק שלנו בים, עובר בין כולם, ספק חותך אותך, ספק חובר אליך, לצידך, מסביבך, מתנגש וקופץ עליך, כאילו רוצה להיות חלק ממך ממש, לא לעזוב, להיות ביחד.איציק שלי... קופץ גם עליי ועל הגלשן שלי כל סשן , כמו גור חינני, מסתלבט עליי כמו שרק הוא מעז, ואחר כך יושב על הגלשן, משוחח איתי על החיים, שואל אותי שאלות אישיות ואינטימיות, על האבהות שלי ועל עתיד, ובהמשך ישיר גולש מהשיחה לעוד פיק של גלים וממשיך לחוות את ההווה בתנועות עדינות. על הגלשן. איציק שלי גולש וסוחט כל אדווה. איציק שלנו מתקשה לצאת כמו כולם ב"גל יציאה", תמיד ביקשתי משחר וטל המדריכים להבין זאת ולהעיר לו אחרת, להבין שהוא חייב עוד זמן בים, כי השניים הרגשים – בחוף המציאות שלך הרבה הרבה יותר סוערת. יאללה איציק, אני מחכה לך במים!